דיכוי היצירתיות במערכת החינוך

שמעתי את ההרצאה של קן רובינסון המדבר על דיכוי היצירתיות במערכת החינוך.
טענתו היא שהדור המחנך שולל את היצירתיות ואת האפשרות הלגיטימית לעשות טעויות. טעויות הן למעשה הפיתוח של החשיבה שלנו כאינדיבידואלים. ניסוי ותהייה מבלי שמישהו יגיד שזה לא טוב, הוא זה שמפתח את החשיבה ואת היצירתיות של הלומד.


במקום להגיד שלילד יש בעיה בלימודים, צריך לראות אולי בכלל יש לו כישרון אחר ,להיות נגן או רקדן לדוגמא. מערכת החינוך כל כך מנסה להתאים את הלומד לכללים שלה, לתשובות הנכונות, לשעות שמותר לשבת ולשעות שמותר לזוז. כל מי ששונה הוא עם מוגבלות שצריך לטפל בה בין עם תרופות או אחרת, ואם תלמיד לא מצליח להתאים את עצמו הוא יוצא מהמערכת הרגילה עם כל ההשלכות על דימויו העצמי.


לימוד מקצועות ה"מיין סטרים" עשוי להיות לחלק גדול מהתלמידים מדכא ואף שולל כליל את זהותם ואופיים. גם תלמיד מוצלח לפי כל הקריטריונים על פיהם אנו בוחנים תלמיד היום, יתכן ואם היינו מפתחים את היצירתיות שלו היה מגיע למקומות אחרים לגמרי. 


רובינסון טוען שיש אינפלציה בלימודים האקדמאים והדור המחנך הנוכחי לא מסוגל לראות כיצד יראה העולם בעתיד, עולם בו תואר אקדמי אינו בהכרח המפתח להצלחה בחיים. האינטיליגנציה היא דינמית ויצירתיות מאפשרת לראות דברים אחרת. הופך אותך לרב משימתי .תכונות לא פחות חשובות להצלחה בחיים. 


בלימודים שלנו אנו מדברים כל הזמן על שינוי. להתאים את עולם החינוך לעולמו של "הילד החדש", "הילד הדיגיטלי". בעצם, אנו לא נותנים את הדעת לשינוי נוסף שחייב לחול במערכת החינוך וזה פיתוח היצירתיות של הילד שאולי בעצם רובינסון צודק וזה המפתח להצלחה בעתיד.

http://www.ted.com/talks/ken_robinson_says_schools_kill_creativity.html