שימוש מחשבים - פתרון הקסם לאפקטיביות הוראת המתמטיקה

דברים רבים בעולם קשורים במתמטיקה ויש ה"הסכמה" שזהו מקצוע "חשוב".
כל שנה כאשר אני ממיינת את התלמידים לרמות השונות אני מקבלת אינסוף פניות של הורים ותלמידים לשבצם ברמה גבוהה יותר, לתת להם הזדמנות להוכיח את עצמם, הסברים שחוזרים על עצמם שהמורה בחטיבה לא הייתה מספיק טובה וההורים פיספסו את הרגע.
בקיצור אני מבלה כמעט כל ערב להרגיע הורים מודאגים שחוששים שעתיד ילדם חתום. התחושה שלי אחרי השיחות הארוכות שהורים ותלמידים כאחד חושבים שעתידם תלוי על הצלחתם בלימודי המתמטיקה.
נשאלת השאלה האם אכן זהו מקצוע כל כך חשוב ואם כן איך אפשר לגרום לילדים לא לאבד עניין בו בגיל כל כך צעיר?
בחיפושי אחרי תשובות שמעתי את הרצאתו של קונרד וולפארם. טענתו היא שהמתמטיקה שאנחנו מלמדים בבית הספר היא מתמטיקה חישובית , משעממת ולא רלוונטית למתמטיקה שקשורה לעולם האמיתי. לטענתו יש עניין הולך ופוחת בלימודי המתמטיקה ומצד שני העולם שלנו הוא יותר מדיד וכמותי.
התשובה שלו לבעיה ההיא שימוש במחשבים. המחשבים יאפשרו ללמד תוך ניתוק מביצועים חישוביים. לטענתו מה שנלמד היום בבית הספר זה יישום של הליכים על בעיות שהם לא באמת מבינים, חסרי תועלת מעשית כי מחוץ לכותלי בית הספר הכל נעשה בעזרת מחשבים. לטענתו בעזרת מחשב התלמיד רוכש אינטואיציות וניסיון ואנו יוצרים אדם אשר מסוגל לחוש מתמטיקה אינסטינקטיבית.
מסורתית אנחנו מלמדים בבית הספר לפי תוכנית לימודים אשר נבנית לפי דרגת הקושי של החישובים כשבעצם צריך לשנות אותה לפי דרגת הקושי של הבנת הרעיונות והמושגים.
הצעתו היא שינוי קיצוני ומעבר ללימוד מתמטיקה מבוססת מחשב. לטענתו אפשר יהיה ללמד מתמטיקה ברמה גבוהה ,קהל יעד של הרבה יותר תלמידים והם אף עשויים להנות מחווית הלימוד שלהם.
ללא ספק הרעיון הוא רעיון רדיקלי. הוא בעצם דורש שינוי מהיסוד של תפיסת לימודי המתמטיקה בבית הספר. אין לי ספק שאנחנו מלמדים את התלמידים אין סוף נושאים לא רלוונטיים לעולם שלהם ואני גם מסכימה עם הרעיון שאין צורך להתעסק עם חישובים כשאין סיכוי שמשהו אי פעם יחשב משהו ללא עזרת מחשב. פיתוח חשיבה ואינטואיציות הם בעייני חשובים מעוד משוואה שתלמיד יפתור.
ללא ספק שמתמטיקה שהיא המלכה והמשרתת של כל המדעים . יש צדק בדאגה של ההורים להצלחת ילדם במקצוע . אבל קשה מאוד ללמד מקצוע רק מתוך ידיעה שהוא חשוב. צריך לגרום לו להיות מושך ואטרקטיבי. מגיל צעיר תלמיד צריך לחוש את תרומת לימוד המקצוע לידע שלו ולפיתוח החשיבה שלו. ולכן אני לא בטוחה אם צריך להקצין להצעתו של וולפארם אבל כן אני מסכימה שיש צורך בתוכנית לימודים מחודשת ושונה לחלוטין המותאמת לעולם בו אנו חיים היום עם הטכנולוגיות שלו.

http://www.ted.com/talks/conrad_wolfram_teaching_kids_real_math_with_computers.html

תוכנת גיאוגברה (geogebra)

לא מעט עסקתי השנה בחיפושים אחר כלים טכנולוגיים אשר יאפשרו לי לשלב את התקשוב בהוראה.
אחת מהתוכנות אליה נחשפתי במהלך חיפושי ברשת היא תוכנת גיאוגברה.


http://www.geogebra.org/cms/iw

הגיאוגברה היא תוכנה חינמית, ייעודית להוראה המשלבת גאומטריה, אלגברה ופונקציות.
התוכנה עוסקת בגאומטריה, אלגברה, וקטורים, חדו"א וגאומטריה אנליטית.
התוכנה מתורגמת לעברית.
העבודה עם התוכנה מקלה על יצירת שרטוטים ותורמת לחקר ולידע מתמטיים.
התוכנה ממחישה לתלמידים מקצוע שהוא מדעי מופשט ומקלה מאוד על המורה להסביר נושאים שמאוד קשים להבנה תאורטית.

החסם הגדול שלי ביצירת שיעורים מתוקשבים הוא הכתיבה המתמטית והשרטוטים אשר גוזלים בדרך כלל זמן רב. על מנת ללמוד את התוכנה יש אינסוף אתרי הסבר ודוגמאות ברשת, אשר אפשרו לי בקלות רבה לתרגל את השימוש בה ופתחו בפני אפשרויות רבות.
בנוסף לכך יש גם הרבה מאוד שיעורים מוכנים בנושאים שונים המדגימים את דרכי העבודה עם התוכנה והועלו לרשת.

נראה לי כי השלב הבא הוא הקמת מאגר שיעורים מוכנים על פי נושאים . כל מורה שיצור שיעור יוכל להעלות אותו למאגר ואז המאגר יהיה פתוח בפניו לשימוש.

תוכנית ההתנתקות

שעות על גבי שעות אני יושבת מול המחשב על מנת לנסות לשלב יותר ויותר אמצעים טכנולוגיים בהוראה.
במקביל לא פעם אני נתקלת בכתבות המדברות על "מרד טכנולוגי". כתבות המדברות על השתלטות הטכנולוגיה על חיינו ועל הניסיונות להתנתק.
ברור שאי אפשר להתנתק מהחידושים שמציע לנו העולם המודרני אבל האמת שיש ליצור איזון.
כמו כל דבר טוב צריך לשים גבולות ,אבל ללא ספק אי אפשר לחזור לעולם הישן , בשום תחום כולל ההוראה.
כנראה שזו תורה שלמה העומדת בפני עצמה איך מציבים את הגבול.
חזרנו ללימודים ושוב מתחילות המלחמות הבלתי פוסקות עם התלמידים, לא להשתמש בטלפונים בזמן השיעור. זו מלחמה בלתי פוסקת . איך תלמיד יכול להיות מרוכז בשיעור כשהוא מחובר לטלפון שלו בלי הפסקה.
כסטודנטית אני יושבת וצופה בשאר הסטודנטים שלומדים איתי, הטלפונים על השולחנות וכולם משתמשים בהם ללא הפסקה.
הפייסבוק שהשתלט על חיי החברה של כולנו משמש גם כפלטפורמה מצויינת ללמידה. מצד שני התלמידים יושבים ללמוד בבית מחוברים לחיי החברה שלהם בפייסבוק ומנסים לעשות הכל בבת אחת.
כאשר מציעים להם להתנתק לזמן קצר הם לא מסוגלים....זו ממש התמכרות.
לכן אני חושבת שצריך לחשוב לא רק איך משלבים אלא גם איך מאזנים. כנראה שכמורים גם את התפקיד הזה נאלץ לקחת על עצמנו.
ושאלה למחשבה- אולי כדאי להכניס לתוכנית הלימודים שלנו איך מתמודדים עם הבעיה?


ttp://www.mako.co.il/digital-weekend/Article-99e6cc9f7647931006.htm&sCh=7d61bdd9ccbc4310&pId=1471243973&Partner=mw

שנה חדשה בפתח

עוד שנת לימודים עומדת להפתח עוד יומיים.
במה שנה זו תהיה שונה מקודמתה?
 אני מתחילה השבוע את שנתי ה-24 כמורה למתמטיקה. כל שנה שונה מקודמתה. כל שנה היא אתגר חדש.
בתחילת דרכי כמורה הייתי עסוקה ללמוד איך "מחזיקים" כיתה . איך להעביר את תוכנית הלימודים כך שהתלמידים יתעניינו ויבינו. בהמשך עברתי ללמד 4 יח"ל והיה לי אתגר חדש. ללמד נושאים חדשים , קשים יותר ומפגש עם תלמידים שונים , יותר  הישגיים , נוכחים בשיעורים. תלמידים שרוצים ללמוד. עם השנים התחלתי ללמד 5 יח"ל . שוב אתגרים חדשים. נושאים מעניינים ועבודה עם התלמידים האיכותיים ביותר שיש. במקביל אני תמיד מלמדת גם כיתות עם תלמידים קשים וחלשים כך שאף שנה לא הרגשתי שנמאס לי ואני רוצה לעשות משהו אחר. אני באמת קמה כל בוקר והולכת לעבודה בשמחה. אני רואה בהצלחת התלמידים הצלחתי ונהנית מכל שינוי קטן שאני מצליחה לחולל.
השנה אני מרגישה קצת אחרת.
אחרי כמעט שלושה סמסטרים אני מרגישה שאני עוברת תהליך. אני יודעת מה לא תקין בהוראה שלי .אני חייבת לשפר את היכולת שלי ללמד אחרת. אני מוטרדת מהקושי הצפוי לי. אני מודעת שאין תוכנית תקשוב לאומית  בתיכון. יש רק שני לוחות חכמים בבית הספר. אין כמעט כיתות עם מקרן ואחרי עבודת חריש עמוקה אין גם הרבה חומרים מוכנים.
אני מודעת לקשיים אבל אני יודעת שהשיעורים שלי יהיו שונים.
צעד אחרי צעד אני אחולל את השינוי אצלי ואולי בדרך יצטרפו עוד כמה.

"הניסיון איננו מה קורה לאדם, אלא מה שהאדם עושה עם מה שקורה לו"

 אלדוס לאונרד האקסלי

שנת לימודים פוריה לכולנו

תקשוב כהשתלבות

באזור חיפה והצפון החלו בתוכנית חלוקת מחשבים לילדים עם צרכים מיוחדים, אשר הוריהם אינם יכולים לאפשר זאת כלכלית. התוכנית היא לחלק מחשבים עם התאמה אישית למוגבלות הספציפית שיש לילד.

ההישגים הראשונים מעודדים והתקווה היא שהתוכנית תתרחב לשאר חלקי הארץ.

התוכנית היא בשילוב של מספר גורמים : משרד החינוך המאבחן את הצרכים, פרויקט מחשב לכל ילד, פר"ח שמפעילה חונכים, מט"ח,אילן.

אין ספק שפרויקט כזה הוא מבורך. המחשב שתורם ללמידה לכל תלמיד ללא ספק יכול לעזור לילדים עם צרכים מיוחדים, לא רק ללמוד אלא גם להשתלב בחברה. מאוד מעודד לשמוע שהרעיון הוא לא רק לספק את המחשב אלא גם חונך שיעזור ויתמוך וידריך את הילד בשימוש במחשב. אני חושבת שהקמת מערכת תומכת חשובה יותר מחלוקת המחשבים עצמם. מאחר והילדים שזכו למחשבים הם כאלו ממעמד סוציו-אקונומי נמוך לא מספיק לחלק את המחשב יש צורך בחניכה ותמיכה תכנית. ללא ספק ,מחמם את הלב לדעת שהוקם פרויקט שלוקח בחשבון את כל האספקטים מעבר לרכישת המחשב.

חינוך מתקדם הצעת חוק ספרי לימוד דיגיטליים עברה בוועדת שרים לעינייני חקיקה:

הצעת חוק של ח"כ עינת וילף תחייב כל מוציא ספר לימוד מודפס להציע גם גירסא דיגיטלית לשימוש התלמידים.
ללא ספק אנחנו מתקדמים קדימה.
מעבר למטרת החוק להאיץ את המעבר לשימוש בספרים דיגיטליים בבתי הספר אני רואה בזה תחילתו של עידן חדש. ללא ספק המעבר לא יהיה ביום אחד וגם לא בשנה אחת אבל זהו צעד קטן ומשמעותי לשינוי גדול לא רק בדרכי ההוראה , כפי שמחייבת תוכנית התקשוב אלא אלא עוד שינוי מבורך אצל התלמיד עצמו.

מורה יוכל לבחור יותר מספר לימוד אחד ולא יהיה מוגבל לספר שכבר נרכש. אפשרי יהיה לשנות את הספרים משנה לשנה, מה שלא מתאפשר היום. אפשר יהיה לעדכן את הספרים ואת תוכניות הלימוד בקלות רבה יותר. כל זאת מעבר ליתרונות של הספר הדיגיטאלי שמאפשר למורה להציג כל תוכן שנחוץ לו בזמן שיעור על הלוח, מאפשר לתלמיד בזמן העבודה להגדיל חלקים , לסמן וכו.

נחמד גם יהיה לראות תלמיד הולך לבית הספר עם תיק במשקל שפוי.

הבעיה היחידה בעיני שהיא עשויה להיות פשוטה אם יציעו לה פתרונות. עדיין טבלאט הוא לא זול ולא בהשיג ידיו של כל הורה. אמנם אפשר יהיה עדיין לעבוד עם ספר רגיל ,אבל כפי שאני מכירה את תלמידינו היקרים הם יפעילו לחץ לא קטן על ההורים כדי להיות מעודכנים. זוהי לא רכישה חד פעמית כי זהו מכשיר שמתחדש ומתעדכן, שלא לדבר על מתקלקל , נגנב או אובד. לכן זו לא תהיה הוצאה חד פעמית עבור ההורים.

לדעתי לא מספיק להעביר הצעת חוק שתחייב את המוציאים לאור להוציא ספרים דיגיטליים אלא צריך לחשוב איך למזער את ההוצאה הכלכלית להורים. ישנן פתרונות כמו לחייב שימוש בדגם מוזל מסויים או לקיים רכישות מרוכזות בבתי הספר ובטח גדולים וטובים ממני יכולים לחשוב על פתרונות יצרתיים על מנת שהספר הדיגיטלי יהיה נגיש ובר השגה עבור כל תלמיד .

http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3524662,00.html

ללכת שבי אחריו......

היום בהרצאתה של דר ליאת אייל למדנו על שילוב סרטונים בהוראה.
שילוב של סרטונים בהוראה מגרים מעוררי סקרנות, ממחישים , מחדשים מוציאים מהקופסא.
אדגר דייל חקר את כניסת הטלביזיה להוראה. הוא יצר מדרג של פעילות שהמורה מבצע בתוך ההוראה שלו "חרוט ההתנסות של דייל". בתחילה יש מידע באמצע מיומנויות קוגניטיביות ובסוף הפעלה - פעילויות מוטוריות.
הוא הציג אותם מנקודת מבט המורה ואח"כ מנקודת מבט של התלמיד.
הוא נתן לתלמידים ללמוד חומר מסוים בכל דרך שהוא בחן. לאחר שבועיים הוא בדק מה מידת הזיכרון. אחרי שבועיים התלמידים הראו שבהתנסות ישירה או תכנון התנסות הם זכרו טוב יותר. ככל שמעורבות התלמיד בתהליך הלמידה הוא זוכר טוב יותר,כאשר הלמידה מופשטת יותר זוכרים פחות.לא מספיק רק להתנסות אבל כן צריך לזמן סביבת למידה שיש בה התנסות.
סרטים הם לא התנסות אישית אבל הם עדיין מעוררים את הזכרון.
שילוב הסרט בהוראה חייב להיות משולב עם מטלה כי זה משנה את מיקוד הצפייה של התלמידים.
כתלמידה בעצמי אני חייבת לציין שהשיעור לא חידש לי . כל שיעור שלמדתי במכללה ושולב בו סרטון הוסיף לשיעור ערך מוסף לא רק לתהליך הלמידה שלי ויעילותו אלא הוסיף גם עניין לשיעור.
מאחר וזמן רב לא הייתי תלמידה וראיתי כמה סרטונים מוסיפים לעניין שלי, תורמים לריכוז ומשאירים עלי רושם לזמן רב, אני משקיעה עכשו זמן רב למציאת סרטונים הקשורים לתוכנית העבודה שלי.