כמורה למתמטיקה אני מלמדת בגישה המסורתית. מאוד קשה לי לשנות את דרכי ההוראה שלי בכתה בגלל תוכנית לימודים עמוסה, מעט שעות יחסית ומרוץ מטורף להספיק את החומר עד הבגרות. אין כמעט חומרים מוכנים והכנת החומר דורשת זמן רב ולכן כל שנה עוברת ובעצם כבר 23 שנים אני מעט מאוד מחדשת. הלימודים חשפו אותי לעולם חדש שחלק גדול ממנו לא ידעתי כלל על קיומו.
התחלנו הסמסטר לעבוד עם ה google sites . התיישבנו לבדוק איך בונים יחידת לימוד דרך האתר ולא הצלחנו לפענח.
בכל שנות עבודתי לא בניתי מעולם יחידת לימוד מתוקשבת ובאופן כללי בבית הספר בו אני עובדת מעט מאוד מלמדים בדרך חדשנית כך שלא נתקלתי גם באלטרנטיבות אחרות. בת הזוג שלי לעבודה עובדת איתי באותו מקום כך שלא יכולנו להועיל אחת לשנייה.לפני בניית התכנים רצינו לראות איך "הדבר הזה" עובד. ישבנו די הרבה זמן ולא הצלחנו בעצם לעשות כלום. בשלב מסוים הגיעה ביתי בת ה20 הסתכלה עלינו בפרצוף מזלזל אמרה "מה הבעיה??" ותוך דקות הצליחה לעשות מה שאנחנו לא הצלחנו במשך יותר משעה. כמובן אחרי שהראתה לנו את הדרך  השתלטנו מהר מאוד על העניינים ומלאות התלהבות אנחנו נהנות "לשחק" עם האתר. עכשו אנחנו לא מבינות איך לא הצלחנו קודם כי הכל כל כך פשוט. הנסיון הקטן הזה לימד אותי כמה גדול ההבדל ביני "המהגרת הדיגיטאלית" לבין הבת שלי שהיא "ילידה דיגיטאלית". המציאות מחייבת אותי ללמוד את הטכנולוגיות החדישות ואני נהנית מהאתגר. זה כמובן לא בא לי בטבעיות כמו אצל הבת שלי (שגם היא לא הכירה את האתר קודם לכן). הפער הגדול בגישה לכל הטכנולוגיות הללו מדגישה בפניי את הצורך בשינוי כי מה שאצלי מאתגר אצל התלמידים זו מציאות החיים שלהם .