יום לפני הבגרות במתמטיקה ובעיתונות יש אין סוף כתבות אשר עוסקות ב"מבחן המבחנים". מביעות את פחדם של התלמידים.
כל שנה אני קוראת שוב את הכתבות וכועסת .
כועסת כי התקשורת בחרה מבחן שאכן קשה לתלמידים ומנפחת את העניין למיימדים כאלו שאם הייתי היום תלמידה לפני בחינת בגרות בטוחה שזה היה משפיע עלי .....
כמובן שזו לא הסיבה האמתית לכעס. הסיבה האמתית היא שהכתבות כל שנה מעוררות בי מחשבות לגבי ה"אני המאמין" שלי כמורה . אני מאמינה שלא כולם צריכים ללמוד ולהיבחן בבחינת הבגרות במתמטיקה. אם החליטו מקבלי ההחלטות שכולם צריכים ללמוד , יש למצוא תוכנית שתקרב את התכנים לעולמם הפנימי של התלמידים. להתאים את תוכנית הלימודים גם לרמות נמוכות יותר כי אחרת המבחן באמת הופך למפלצתי.
מזה מספר שנים שאני מגישה תלמידים לבחינות בגרות ברמות 3 4 ו5 יח"ל במתמטיקה.
ברור שגם בתוך הרמות השונות יש שונות של תלמידים. כשמדובר בתלמידי 4-5 יח"ל אם הם לא מסוגלים לעמוד ברמה הנדרשת יש להם לאן לעבור ולהקל על עצמם. הבעיה האמיתית היא תלמידי 3 יח"ל.
ב3 יח"ל לומדים תלמידים מצוינים שעושים את בחינת הבגרות בלי שום בעיה אבל יש קצה שני של לא מעט תלמידים שנאלצים להתמודד עם כישלון אחר כישלון וברור להם ולי שלא משנה מה נעשה בגרות במתמטיקה להם לא תהיה.
נשאלת השאלה למה לתסכל כך תלמידים. הרי לא באמת כולם זקוקים למתמטיקה בהמשך חייהם.
משהו פעם ישב וחשב מה מקצוע כזה עושה לבטחון העצמי, הערכה עצמית, אמונה ביכולת של אותו תלמיד? איזה רווח משני יש בקביעת מקצוע כמקצוע חובה ? חילקו אותו לרמות אך עדיין הותירו מספר לא מבוטל של תלמידים שאיש לא נותן עליהם את הדעת.
הפתרון יכול להיות פשוט . להוסיף שאלון ברמה בסיסית ביותר, תכנים אשר ישרתו אותם כבוגר בחיי היומיום, שזו בעיני האפשרות הפחות טובה. אפשרות שנייה היא להפוך את המתמטיקה למקצוע בחירה.
אם יקרה הדבר לא נקרא יותר כתבות על המתמטיקה כ"מבחן המבחנים" כי ניתן לדעתי להצליח בחיים גם בלי מתמטיקה.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4232701,00.html